Lands in love

From the Blog

מגיפה מאיימת על קפה הבוקר שלנו

קפה הוא סיפור גדול, כאן בקוסטה ריקה ובארצות השכנות. זה ללא ספק הזהב האמיתי של אמריקה הלטינית. במרחק של שעה נסיעה מן הבית, על המדרונות התלולים היורדים מהר הגעש הפעיל פואס, שורות שורות ניצבים שיחי מטעי הקפה, מזכירים לי את הכרמים של ענבי היין. לא רק לי. לפני 20 שנה התחוללה מהפכת הקפה בקוסטה ריקה – וחוואים רבים הבינו כי המדינה הקטנה אינה יכולה להתמודד עם הגודל של מטעי קולומביה, פרו, או ברזיל, יש לשנות גישה וללכת על איכות. לשים דגש על הקשר בין פולי הקפה ל”טרואר” שלהם, חלקת האדמה המתאימה ביותר, הנותנת את הטוב ביותר – “גרגרי הזהב”.

וזה הלך להם. קפה הגורמה המקומי החל מקבל מחירי שיא בבורסת המסחר בניו יורק. אניני טעם החלו תרים אחרי הפולים הקלויים הארומטיים של אזורי הקפה השונים בקוסטה ריקה, ולפני מספר חודשים דיווחה בעליצות ובגאווה העיתונות המקומית על הישג כמעט בלתי נתפס: שלוש חברות יפניות “נרויאמה קופי”, “יוקוי קופי”, ו”בונטיין קופי”, רכשו במכירה פומבית יבול של חווה קטנה ושמה “זמורה”, ליד סן פרנסיסקו דה סן איסידרו דה הרדייה, במחיר של 4500 דולר לקינטל (יחידת משקל בסחר הקפה – 46 ק”ג). המחיר הממוצע אז לקפה הרגיל שנסחר בבורסה עמד על 180 דולר לקינטל.

מטע קפה בדרך להרדייה, קוסטה ריקה

הקפה הגיע לאמריקה הלטינית בתחילת המאה ה-18, בעיקר מאתיופיה, באמצעות סוחרים ספרדים, צרפתים ואנגלים. בקוסטה ריקה נטעו את השיחים הראשונים לצרכי נוי בכלל. אולם נשיא המדינה בראוליו קאריז’ו, לקראת אמצע המאה ה-19, שוכנע כי יש פוטנציאל. ממשלתו העבירה חוק, לפיו כל משפחה חייבת לגדל לפחות שני שיחי קפה בחצר – וכל מי שיסכים להפוך למגדל קפה, הרי שהשלטונות יעניקו לו אדמות חינם. השיחים האלה נקלטו היטב, התברר כי העמק המרכזי הגבוה של המדינה הוא גן העדן שלהם: גובה ממוצע של כ-1200 מטרים מעל פני הים, טמפרטורה שנתית ממוצעת (לילה ויום) בין 15 ל-28 מעלות, ואדמת לבה ידידותית. ההצלחה הייתה גדולה.

אולם בימים אלה, הולכים החוואים חפויי ראש, אסון מתחולל במטעי הקפה של מרכז אמריקה, הקריביים ובחלק ממדינות הרי האנדים. מגיפת ה”רויה” (Hemileia vastatrix) תקפה את צמחי הקפה, פטרייה אכזרית המדלגת במהירות ממטע למטע, על כנפי הרוח, פוגעת בעלים מותירה אחריה הרס. מדברים כעת על כך שלפחות 40% מהיבולים כבר נפגעו – והחשש הוא כי המצב יחמיר. במרכז אמריקה הקפה מהווה כ-14% מכלל הייצוא של המדינות המגדלות, והמכה הכלכלית משמעותית. בגואטמלה, באל סלבדור, בניקרגואה, בפנמה, בג’מייקה, הוכרז מצב חירום חקלאי, אך ברור כי רוב יבולי השנה הבאה אבודים, ובמטעים צריך יהיה להתחיל מחדש.

קוטפות בקפה, קוסטה ריקה, ציור משנת 1880

בדרך מהעיר אלנחואלה אל עבר פסגות ההרים, אפשר לראות כי המגיפה אינה מבחינה בין חלקת מטע קטנה ללא שם, של אחד מאיכרי הסביבה, לבין המטע המפואר השייך לענק בתי הקפה האמריקני “סטרבקס”, אשר את המרכיב האיכותי לתערובת שלו הוא מגדל כאן בקוסטה ריקה. עשרות אלפי שיחים שהיו אמורים להביא פולי קפה בעשרות מיליוני דולרים, שוכבים על הצד, גוויות חסרות חיים. שרת החקלאות של קוסטה ריקה, גלוריה אברהמס, טוענת כי לשינויים האקלימיים, עלייה בממוצע של מעלה בטמפרטורות, שינוי בכמויות המשקעים ועוד – יש חלק גדול בעובדה כי הפטרייה הארורה הזאת – הקיימת תמיד על אש קטנה במטעים – תפסה תאוצה ורצה קדימה.

אנשי המשרד של השרה אברהמס, החלו לחלק ל-53 אלף מגדלי הקפה במדינה שלושה סוגים של חומרי הדברה המיועדים לחיסול פטריית ה”רויה”. התקווה היא שיצליחו לעצור את התפשטותה, ולהציל חלק מן המטעים והיבול. כך או כך, הקפה צפוי להיות מר יותר בעתיד הקרוב.

קפה על שיח